מה ידעה מייזי – גלגוליה של כריכה

מה ידעה מייזי – גלגוליה של כריכה

כריכה של ספר מתחילה תמיד מרעיון כללי כלשהו. “אנחנו רוצים שיהיה יפה”, זו אמירה מופשטת מדי ולכן אנחנו משתדלים לחמש את חן יאקה, הגרפיקאית המעלפת שלנו, במידע רב ככל האפשר על הספר ולנסות לאפיין איתה ועבורה מוטיב או מוטיבים מרכזיים. המוטיבים המרכזיים בכריכה של מה ידעה מייזי, כפי שהוגדרו היטב על ידי חן, היו ילדים ככלי משחק וחוסר ישע.

סקיצה ראשונה

את הסקיצה הראשונה שהוצעה על ידי חן פסלנו מסיבה פרוזאית משהו. יש לנו כבר ספר עם מוטיב של מריונטה (“מאחורי המסכה” של לואיזה מיי אלקוט).

סקיצה שנייה

הסקיצה השניה נפסלה משום שהיתה לטעמנו מודרנית מדי עבור ספר שנכתב לפני למעלה ממאה שנה. ביקשנו כריכה קלאסית יותר, עוד הגדרה עמומה שקשה לפרוט להסברים מדויקים. הצענו שילוב של לוח שחמט וסוס נדנדה ככלי משחק.

שתי הסקיצות הבאות היו יפות, אבל לא היו “זה”. בערך, אבל לא לגמרי. מייזי היתה ילדה בודדה ורצינו שסוס הנדנדה יהיה בודד כמוה על הלוח.

סקיצה שלישית

סקיצה רביעית

הסקיצה החמישית היתה יפיפייה לטעמנו, ואפילו עם סוס בודד ומשבצות, אבל איפה שהוא בדרך אבד הרעיון שעמד בבסיס עיצוב הכריכה.

סקיצה חמישית

בסקיצה השישית כבר קיבלנו העמדה שמצאה חן בעינינו. כמעט. הסוס היה גדול מדי ולוח השחמט הזכיר מעט קופסת שש בש. הממממ….

סקיצה שישית

אלו תוקנו אחרי שתי סקיצות נוספות.

סקיצה שמינית

יצא יפה. מאוד יפה. רק שמשהו עוד הפריע. הכריכה הזו הזכירה לנו מעט כריכות של ספר מתח. משהו ברקע השחור. ביקשנו מחן לנסות למקם את לוח המשחק בחדר ילדים ויקטוריאני. אבל כזה שהוא דל, בדומה לחדרה של מייזי המתואר בספר. בסקיצה העשירית קיבלנו שולחן וטפט, בסקיצה השתיים עשרה נוספה כורסה.

סקיצה עשירית

סקיצה שתיים עשרה

מסגרת התמונה הריקה, למי שתהה, הושארה כך במכוון כדי להפוך את החדר לקר יותר ונטול סממנים אישיים. האם הגענו לגירסה הסופית? “בואי ננסה שוב בבורדו”, ביקשנו.