Preloader - Spinner

אפקט “אליזבת איננה”

אליזבת לבלוג

אפקט “אליזבת איננה”

לאליזבת איננה הגעתי במקרה, או ביד ההשגחה העליונה (איש איש ואמונתו). בקיץ 2014, חודש לאחר ש”תבונה ורגישות” ראה אור, נסעתי להרצות בבית ג’יין אוסטן על התרגום. בדרכי חזרה ארצה, נתקלתי בספר בחנות ספרים בשדה תעופה בלונדון, והכיתוב ‘איך ניתן לפתור תעלומה כששוכחים את הרמזים? משך את תשומת לבי. אני לא חובב של ספרי מתח, ומעלעול קצר הבנתי שיש כאן משהו אחר. הספר סחף אותי לחלוטין כי הרגשתי שהוא מכניס אותי לעולם שהוא קרוב כל כך פיזית אבל רחוק נפשית. אני מכיר אנשים בסביבתי עם שיטיון או אלצהיימר ואם אודה על האמת, לא תמיד אני מגלה אליהם סבלנות כשהם שואלים דברים שוב ושוב. הספר הזה הצליח להכניס אותי לבדידות, לתסכול, לתחושה שאיש אינו מבין באמת מה עובר עליך ומה מטריד אותך. אני חושב שהגדולה של הספר טמונה בדיוק כאן — ביכולת להכניס את הקורא לנעליו של אחר, להזדהות עמו ולהבין את המורכבות שעומדת בפניו. אהבתי מאוד גם את העובדה שהילי מתייחסת לשבר המשפחתי שנוצר, ולא יוצרת דיכוטומיה של טובים ורעים. אלה אנשים שנקלעו למצב בלתי אפשרי והם בסך הכל בני אדם. לא ידעתי שהספר מצליח באותה תקופה. רק כשהתחלתי לברר מי מחזיק בזכויות, קראתי שהוא היה שיחת היום ביריד הספרים של לונדון באותה שנה ושתשעה מו”לים התחרו עליו. באותם ימים, רעיון ההוצאה היה בחיתוליו אבל עוד לפני שסיימתי את הספר, חיפשתי בגוגל את הסוכנת של הילי בלונדון ושאלתי אם הזכויות בעברית זמינות. היא רצתה לדעת יותר על ההוצאה והסברתי בכנות שאנחנו הוצאה קטנה שזה עתה הוציאה את הספר הראשון שלה (שבכלל היה רומן תקופתי) אבל שאני אוהב מאוד את הספר ונתרגם ונערוך אותו בהקפדה ובמקצועיות.

זו הייתה עסקת הזכויות הראשונה שלי ואפילו לא ידעתי שאני זה שצריך להציע מחיר וחיכיתי שהיא תנקוב בו. בסוף היא הסבירה לי בעדינות שאני זה שצריך להציע, היא קצת העלתה את הסכום, הסכמתי והיא נעלמה לכמה ימים. הייתי כבר בטוח שהיא לא סומכת עלי, ואז הגיעה ההודעה המפתיעה לפיה היא מוכרת לנו את הזכויות.

אני זוכר שקפצתי מהתרגשות ולא האמנתי שאני באמת הולך לתרגם את הספר הנפלא הזה. חודש וחצי לאחר מכן, שני אנשים שונים מעולם המו”לות סיפרו לי שכמה ימים אחרי פנו אל אותה סוכנת כמה הוצאות גדולות וביקשו לרכוש את הספר במחיר גבוה בהרבה מזה ששילמתי אבל היא כבר סיכמה איתי והם שאלו את עצמם ‘מי זה סנדיק ספרים?’ התרגשתי מאוד לגלות שאני לא היחיד שחושב שמדובר בספר מעולה, ותחושת האחריות שלי כלפיו הלכה וגברה.

חוויית התרגום והעריכה הייתה רגשית מאוד וככל שהתקדמתי בתרגום, העמיק הקשר הנפשי עם מוד והלן וסוקי, כל דמות ועולמה. בפרק האחרון של הספר, בכיתי ממש עד כדי הרטבת המקלדת והעורכות חיותה דויטש ורחלי לביא היו שותפות לכל התהליך הנפשי שעברתי עם הספר הזה ושימשנו קבוצת תמיכה זה לזה.

כשיצא הספר והחלו התגובות להגיע, יותר משריגשו אותי הביקורות המהללות, התרגשתי לקבל מכתבים מקוראים וקוראות שהספר נגע ללבם – קוראת שסיפרה שבזכות הספר הצליחה להשלים עם רגשות התסכול שליוו אותה בתקופת מחלתה של אימה המנוחה, קורא ששאב כוח להתמודדות עם בעיות זיכרון שלו, קוראת אחרת שהגעגועים לאחיה שמת בצעירותה הציפו אותה ביתר שאת לאחר קריאת הספר. הרגעים האלה שבהם הספרות פוגשת את עולמנו, מחדדת דברים ומזכירה לנו נשכחות שאולי העדפנו להדחיק, הם הסיבה האמתית לכך שכוחו של ספר מעולה לעולם לא יתפוגג. תגובות כאלה מעודדות אותנו להמשיך ולמצוא ספרים כאלה, שמעבר לחוויית הקריאה שהם מביאים, יאפשר לנו לפגוש את עצמנו שוב והפעם בצורה אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *