אהבה וידידות

48.00

לרכישת עותק דיגיטלי בחרי חנות:
תמיר // הוצאה לאור וא(ה)בות
מאת: ג׳יין אוסטן
תרגום: ענבל שגיב-נקדימון | סטלה פנטופל
עריכת תרגום: מיכל לעדן | רחלי לביא
הגהה: תמי איילון-אורטל
עיצוב כריכה: חן יאקה-שומרון | סטודיו לימונדה
תאריך יציאה לאור: 2016

תקציר:

ג’יין אוסטן החלה להתנסות בכתיבה שנים רבות לפני שאליזבת בנט, מריאן דשווד ואמה וודהאוז באו אל העולם. האסופה “אהבה וידידות” מביאה לקורא הישראלי, לראשונה בתרגום לעברית, את ביכורי יצירתה של אחת הסופרות האהובות והמוערכות בכל הזמנים. יצירות אלה הוסתרו על ידי בני משפחתה מחשש שיפגעו בתדמיתה המוסרית והמכובדת של הסופרת, ולא היו אמורות לראות אור. הן נחשפו לקהל הרחב רק בסוף המאה התשע-עשרה.

האסופה מורכבת משני חלקים:

ליידי סוזן (1794) – רומן מכתבים שבמרכזו עומדת אלמנה יפת תואר, פלרטטנית ונכלולית המחפשת בעל לעצמה ולבתה התמימה. הליידי הנבונה והמחושבת אינה בוחלת באמצעים כדי להשיג את מטרותיה ולהפיל ברשתה את הגברים המוקסמים מיופייה ומאישיותה. הנובלה עובדה לסרט קולנוע שיוצא לאקרנים בימים אלו.

כתבי נעורים (1787 – 1793) – אוסף יצירות שנמצאו במחברותיה של אוסטן המתבגרת, ונכתבו בין הגילים 11 עד 17. יצירות אלו כוללות סיפורים קצרים, שירים, מחזות, חיבורים עיוניים, ואף פתיחה לרומן שלא הושלם. כתבים ניסיוניים אלה משרטטים את תהליך התפתחותה של הסופרת כיוצרת מוכשרת, בעלת טביעת עין חדה לאפיון דמויות משובח ואירוניה דקה.

ספרים נוספים שתהני מהם

- פרק ראשון -

אהבה וידידות | ג׳יין אוסטן | מאנגלית: ענבל שגיב נקדימון וסטלה פנטופל

ליידי סוזן וֶרנֹון למר ורנון
לַנגפֹורד, דצמבר ____

אחי היקר,

לא אוכל עוד לשלול מעצמי את העונג שתסב לי ההיענות להזמנה הנדיבה שקיבלתי ממך בפֵרדתנו האחרונה, לבלות שבועות מספר במחיצתכם בצ'רצ'יל; משום כך, אם לך ולגברת ורנון יהיה נוח לקבלני כעת, אני מקווה כי בתוך ימים אחדים אוצג בפניה של האחות שזה זמן רב השתוקקתי להתוודע אליה. ידידַי הנדיבים דוחקים בי בחיבה רבה להאריך את שהותי כאן, אך נטייתם להכנסת אורחים ולעליצות מושכת אותם למעורבות חברתית במידה רבה מדי למצבי הנוכחי ולהלך רוחי; ואני מצפה בכיליון עיניים לרגע שבו אוכל להתמסר לפרישּות נעימה בביתכם.

אני משתוקקת להכיר את ילדיכם הקטנים היקרים, ולהוטה מאוד להבטיח את מקומי בלבבותיהם. במהרה יהיה עלי לאזור את מלוא כוחי, שכן אני 8 | ג׳יין אוסטן עומדת להיפרד מעל בתי שלי. מחלתו הארוכה של אביה היקר לא אפשרה לי להעניק לה את מידת תשומת הלב שהחובה והאהבה גם יחד מכתיבות, ויש לי סיבות של ממש לחשוש כי האומנת שבידיה הפקדתי אותה לא הייתה ראויה למשימה. משום כך החלטתי להכניסה לאחד מבתי הספר הפרטיים הטובים ביותר בעיר, ותהיה לי ההזדמנות להשאיר אותה שם בעצמי בדרכי אליכם. הבט, אני נחושה בדעתי שלא להידחות בבואי לצ'רצ'יל. אכן, כאבי יהיה רב אם איווכח לדעת שאינך יכול לקבלני.

אחותך אסירת התודה ומלאת החיבה,

ס' ורנון