בשעה שפלישת בעלות הברית לאירופה צוברת תאוצה נוצרת בברוקלין, בהינף מחבט בייסבול, חברות בלתי צפויה בין שני נערים יהודים: ראובן מלטר, נער יהודי אורתודוקסי מודרני ודני סונדרס, בנו הגאון של מנהיג קנאי חסידי ומי שמיועד לתפוס את מקומו של אביו בהנהגת הקהילה. יחד צולחים השניים את משברי גיל ההתבגרות ומתמודדים עם שאלות של אמון ואמונה, אבדן ואהבה. כל זאת על רקע האירועים שטלטלו את יהודי ארצות הברית בשנות הארבעים של המאה הקודמת – מלחמת העולם השנייה, גילוי ממדי שואת יהודי אירופה והמאבק להקמתה של מדינה בארץ ישראל.
המיועד מביא את סיפורם של שני נערים, של אבותיהם, של החברות שלהם ושל התקופה הסוערת שבה הם חיים. לכאורה זהו סיפור שמבקש לבדוק את גבולותיה של האמונה הדתית – זו של הפתוחים לעולם ולהשכלה וזו של הקנאים לאמונתם, אך המיועד ימצא דרך אל ליבו של כל מי שתוהה לגבי מידת ההשפעה של המשפחה ושל המסורת על האופן בו אנחנו מעצבים את חיינו.
המיועד יצא לאור לראשונה בדיוק לפני חמישים שנה ותפס מקום מרכזי בסיפורת היהודית-אמריקנית של המאה העשרים, בין יצירותיהם של ברנרד מלמוד, סול בלו ופיליפ רות, ואף זכה לעיבוד קולנועי. הספר, שתורגם ב-1969 לעברית בשם הדגול, מובא כעת בתרגום חדש – לקהל שגדל עליו ולקהל שעדיין לא זכה להכירו.
חיים פוטוק (2002-1929) היה רב, איש אקדמיה אמריקני וסופר עטור פרסים. הוא חיבר רומנים, מחזות וסיפורים קצרים, אשר עסקו בעיקרם ביחסי הגומלין שבין היהדות הדתית והעולם החילוני החילוני והמודרנה – מתח שהעסיק רבות את פוטוק בחייו שלו.
מספריו הנוספים שזכו להצלחה ולשבחי הביקורת: “ההבטחה” (1969) “שמי הוא אשר לב” (1972).
“המיועד הוא פנינה… הוא עוסק בנושאים עמוקים ואוניברסליים ויישאר על מדפי הספרים שלנו לאורך שנים, כדי שנשוב לקרוא בו פעם אחר פעם.” ניו סטריט ג’ורנל