Preloader - Spinner

מאחורי מסכה או: כוחה של אישה

מאחורי-מסכה מוקאפ קטן

מודפס

₪78

דיגיטלי

₪25₪30

קינדל

₪25₪30
חזרה לקטלוג

מאחורי מסכה או: כוחה של אישה אלקוט לואיזה מיי

תרגום: שירלי פינצי לב
עריכת תרגום: צופיה סילברמן
הגהה: מיכל לעדן
עיצוב עטיפה: מיכל ארזי | משרוקית
תאריך יציאה לאור: ינואר 2015
הסדרה הקלאסית

העלמה ג’ין מיור מגיעה לבית קובנטרי ללמד את בלה בת השש-עשרה מוזיקה, צרפתית וציור. לאחר שהיא מפגינה את כישוריה לשביעות רצונם של הגברת קובנטרי, הדודנית לוצ’יה והאחים אדוארד וג’רלד, הגברת קובנטרי נאותה להקציב לה שלושים ימי ניסיון כדי לבחון אם ביכולתה לעמוד במשימה החינוכית שהוטלה עליה ולהיות לאומנת החדשה של בתה. העלמה מיור מופנית לחדרה. שם, בחסות הווילונות המוסטים, היא מוזגת לעצמה משקה תוסס מתוך בקבוקון שהיא מוציאה ממטלטליה והוגה בתכניותיה ליום המחרת. לגברת קובנטרי סיפרה שהיא בת תשע-עשרה, אך כשהיא מסירה את האיפור ומתירה את הצמות היא הופכת להיות אישה בת שלושים.

לעיני הקורא נפרשת מזימה מורכבת של רומנטיקה ומרד, תככנות וצניעות, העמדת פנים והושטת יד בעוד ג’ין מנצלת את כישרונותיה ואת הליכותיה כדי לפלס את דרכה אל לב לבו של בית קובנטרי.

הנובלה מאחורי מסכה או: כוחה של אישה פורסמה בשעתה כיצירתו של א”מ ברנרד, שם העט של לואיזה מיי אלקוט, מחברת הקלאסיקה נשים קטנות. הנובלה מציגה פן אחר במכלול יצירתה הספרותית של אלקוט, והיא מובאת כאן לראשונה בעברית, בתרגומה המשובח והקולח של שירלי פינצי-לב ובליווי אחרית דבר מאירת עיניים מאת ד”ר מישל הורוביץ, ראש החוג להוראת האנגלית במכללת לוינסקי לחינוך.

טעימה מהספר

“היא כבר הגיעה?”

“לא, אמא, עוד לא.”

“הלוואי שהכול היה כבר מאחורינו. אני נרגשת ומוטרדת רק מהמחשבה על כך. כרית לגב שלי, בלה.”

גברת קובנטרי האומללה והנרגנת שקעה בכורסה באנחה עצבנית ובהבעה של קדושה מעונה, בעת שבתה היפה כרכרה סביבה בדאגה אוהבת.

“על מי הם מדברים, לוצִ’ייה?” שאל הגבר הצעיר הנלאה שרבץ על הספה ליד בת דודתו, אשר רכנה על מלאכת הרקמה שלה, וחיוך מאושר על פניה היהירות לרוב.

“האומנת החדשה, מיס מיור. לספר לך עליה?”

“לא, תודה. אני רוחש סלידה עמוקה לכל השבט הזה. לא פעם הודיתי לאל שיש לי רק אחות אחת, ומכיוון שהיא ילדת תפנוקים הצלחתי לחמוק מעונשן של אומנות במשך זמן רב כל כך.”

“ואיך תתמודד עם זה עכשיו?” שאלה לוצ’ייה.

“אני אצא מהבית כשהיא תהיה בו.”

“לא, אתה לא תצא. אתה עצלן מדי, ג’ראלד,” קרא בחור צעיר ונמרץ ממנו, שעמד בגומחה והתגרה בכלביו.

“אני אתן לה שלושה ימי ניסיון; אם איווכח שהיא נסבלת – לא אטריד את עצמי, אבל אני משוכנע שהיא מעיקה, ואם אני צודק – אסתלק לי; אסתלק לכל מקום אחר, ובלבד שלא אתקל בה.”

להמשך קריאה

חדשות וביקורות